בנק המזרחי טפחות בע"מ נ' לנדו ואח'

החלטה

הבנק – התובע הגיש תביעה נגד שני נתבעים בגין ערבותם לחייב העיקרי אשר נטל הלוואה לפי הסכם הלוואה מיום 10.4.00, ונותר חייב כספים לבנק.

הלווה פיגר בתשלומי ההלוואה, ומשום כך הוגשה תביעה כספית נגדו בת.א. 3741/08 בבית – משפט השלום בחיפה.

מבדיקה שערכו חוקרים מטעמו של התובע התברר כי הלווה עזב את הארץ באמצעות דרכון זר בחודש 8/08 ומאז לא חזר.

לפיכך הוגשה תביעה זו נגד הערבים.

לכתב – התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.העתק מהסכם ההלוואה מיום 10.4.00.

2.העתק כתבי הערבות עליהם חתמו הנתבעים.

3.העתק כתב - התביעה שהוגש נגד החייב העיקרי.

4.העתק מצב חשבון הנתבעים.

הנתבעת 1 (להלן: "המבקשת") הגישה בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהיר מטעמה ובו הצהירה כי אינה מכירה את החייב העיקרי, וכמו כן לא ידעה עברית כאשר חתמה בשנת 2000 על כתב - הערבות.

לדבריה, פנה אליה אחיו של בעלה המנוח, אשר עסק בתיווך מקרקעין, וביקש ממנה לחתום על מסמכים פורמליים כדי לסייע ללקוחו ברכישת דירת מגורים, תמורת סך 400 ₪.

לטענתו הוצגו בפניה המסמכים הפורמליים מבלי שהיתה לה אפשרות להבין את תוכנם ו/או לקרוא אותם, ולאחר לחצים מצידו של המתווך ופקיד הבנק, חתמה על מסמכים אלה – תוך פרק זמן של פחות מחמש דקות.

לדבריה – לא עבדה כלל באותה תקופה, ולא ברור כיצד הבנק קיבל את ערבותה בהעדר כל הכנסה ומשכורת.

עוד טוענת המבקשת כי הבנק התרשל בגביית החוב מן החייב העיקרי, והסתפק בכך שלא עלה בידי כונס הנכסים למכור את הדירה.

בחקירתה הנגדית אישרה המבקשת כי היא חתומה על כתב – הערבות (מש/1), על הסכם ההלוואה (מש/2), על טופס "המשך תנאי ההלוואה" (מש/3), על טופס "פרשנות והצהרות" לגבי הסכם ההלוואה (מש/4), על טופס "ביטוח נכס המשמש בטחון להלוואה" (מש/5), ועל "הודעה לחותם ערבות" (מש/6).

המבקשת השיבה כי עבדה במפעל דגים ובניקיון בתים. הוצג לה צילום תלוש שכר המצוי בידי הבנק (מש/7), והיא טענה שלא מסרה אותו לבנק, והכחישה אותו מכל וכל.

עם זאת אישרה כי היה לה חשבון בבנק לאומי.

המבקשת נשאלה אם לאחר חתימתה על הערבות, שלחה אי – פעם מכתב לבנק שבו היא מבטלת את ערבותה, ועל כך ענתה בשלילה.

בסיום חקירתה אישרה המבקשת כי רכשה את הדירה בה היא מתגוררת כיום בקרית – אתא רח' המכבים 8/6, וכי היא ובעלה לקחו משכנתא כדי לקנות את הדירה הזאת: